כדי להישאר תחרותי בכלכלה הגלוקאלית-גלובאלית של היום, כאשר הייצור ואפילו הפיתוח ממוקר החוצה ומזרחה, מה שנחשב יותר מאי פעם בעבר היא האנרגיה היצירתית, שהיא היסוד ליכולת לעצב מחדש פתרונות לצרכים אנושיים.
יותר ויותר חברות מבינות שכדי לבדל את עצמן עליהן לא רק לפתח את יכולותיהן היצירתיות אלא גם לשלב ערך מוסף תרבותי לתוך המוצרים שהן מייצרות. במקום מוצרי צריכה אנו רוכשים מהן סגנון חיים, יצירתיות, סגנון ותדמית. חברות כמו נייקי מעורבות פחות ופחות בתהליכי הייצור של המוצרים הנושאים את שמן. הצעת הערך שלהן מגולמת בעיצוב המשולב במסר תרבותי שהמוצר נושא . זה מזמן כבר לא טקטיקה או אפילו לא אסטרטגיה שיווקית-תקשורתית להפתעת המתחרים. זוהי לידתה ולמעשה כבר התבגרותה של תעשיה, המכונה תעשיית התרבות היצירתית (Creative and cultural Industries ). תעשיה שממזגת לתוכה סקטורים כמו: פרסום, ארכיטקטורה, אומנות ואומנות, עיצוב, אופנה, סרטים, מוזיקה, אומנויות הבמה, מו"לות, צעצועים ומשחקים, תוכנה, משחקי וידאו, טלוויזיה, רדיו ועוד. תעשיה שחלקה בתוצר הלאומי במדינות המפותחות נמצא במגמת זינוק, ועל פי תחזיות מסוימות צפוי להגיע לכדי 60% במהלך עשרים השנים הקרובות.
גם תעשיית התיירות 'מיישרת קו' עם התעשיות היצירתיות. אנשים יצירתיים, העוסקים במגוון התחומים של התעשייה היצירתית, רוצים שגם החופשה שלהם תספק להם הזדמנות להתנסויות חווייתיות רב חושיות ומלמדות בתחומי העניין שלהם. במפת התיירות העולמית מככבים אזורים שמציעים לקהל זה, שכוחו הכלכלי איתן, שלל פעילויות המבוססות על היצע התעשיות היצירתיות האופייניות למקום: סנטה-פה בתחום האומנות המסורתית, אדינבורו בתחום התיאטרון והספרות, ברלין בתחום הארכיטקטורה, אייוה-סיטי בתחום הכתיבה היוצרת, ועוד.
יזמות יצירתית כמנוף פיתוח אזורי בישראל
(כמעט) כל אחד יודע שבישראל אין סוף יוזמות יצירתיות תוססות.
הן ממשיכות לצמוח, כעין יבלית עקשנית, לצד ובין איי המצוינות המסותתים 'כחול לבן', שעיני רבים נשואות אליהם כמקור לגאווה לאומית ולחיקוי בתחום טכנולוגיות אבטחה, מידע, תרופות או כרסמות מתכת עדינה.
ב-3 השנים האחרונות, במסגרת פעילותינו בתחום של פיתוח אזורים וערים, הכרנו באופן אישי ואף מיפינו בצורה שיטתית מאות יזמים ומיזמים בתחום התעשיות היצירתיות.
חריש השטח שביצענו באזור ירושלים, שפלת יהודה, הגליל המערבי צפון הנגב והערבה הפגיש אותנו עם יזמים מעוררי השראה, חלקם ברמת מומחיות והכרה בינלאומית, במגוון עצום של תחומים: אנימציה, אומנות יודאיקה, עיצוב מוצר, כתיבה, אומנות עץ, תכשיטנות, מחול, תיאטרון, תרבות הומניסטית, נגינה בכינור, תנועה ורוח, מוסיקה, מדיטציה, הדרכה מדעית, עיצוב גראפי, פרסום ועוד.
בעבור רבים מהם ההכרה בכך שהן חלק מתעשייה יצרנית ומתפתחת שקרנה הולך ועולה היה בחזקת התגלות אישית מעודדת. יחד עם זאת רבים מהם עדיין מתחבטים בשאלת ההישרדות היומיומית: כיצד הופכים את העיסוק המניב הכנסה צדדית מ'חלטורות של סוף השבוע', שברובו אינו מדווח ועל כן גם לא נכלל במחזור הכלכלי של המשק, למקור הכנסה יציב ומוקד לעיצוב זהות יזמית ?
התשובה לכך היא באמצעות השתתפות באשכול יזמות יצירתית.
מהו אשכול יזמות יצירתית?
אשכול יזמות יצירתית נוצר מתוך מפגש בין מיזמים ללא מטרות רווח, מכוני תרבות, מרכז מדעי בתחומי התעשיה היצירתית, מרכז מדיה פעיל, אירועים אומנותיים ממוסדים לצד פעילות תוססת של הרבה אומנים יחידים.
באשכול יצירתי יש חיים מסביב לשעון לאורך כל השנה, עידוד המגוון הוא ערך יסוד, כמו גם החתירה הבלתי פוסקת להגדרת הייחוד המקומי תוך בחינה רצינית ומעמיקה של הקשר למקורות השראה במקומות דומים בעולם. למעשה ניתן לומר שאשכול יצירתי נמצא בהתהוות מתמדת עד כדי כך שהמפגש עימו מעורר תחושה ראשונית של חוויה חדשה בכל פעם, לאמנים המשתתפים בו ולמבקרים גם יחד.
הטבע האינטראקטיבי של היצירה במגוון התחומים של התעשייה היצירתית – אינו מאפשר להפריד בין היצירה החדשנית עצמה לבין מרקם החיים שבו היא נוצרת. מיצג וידאו, ספר שירים, רעיון לסרט אנימציה או מרכז תיאטרון רחוב ממלאים תפקיד כפול: הם גם התוצר וגם התהליך בחיים של יוצריהם. האשכול היצירתי הוא מקום לחיות בו ומקום לבקר בו בדיוק באותה מידה שהוא מקום עבודה שנוצרים בו מוצרים ושירותים חדשים.
יש לכך משמעויות רבות. אשכולות יצירתיים קשה ליזום, לתכנן ולנהל מלמעלה. הם נובעים, מתפתחים, ומשתנים מלמטה – מתוך המפגש בין היזמים היצירתיים. מהטבע האינטראקטיבי של היצירה באשכול היצירתי מובן שהוא אינו יכול להיות מנותק פיזית מהשווקים שבו נצרכת היצירה, ועל כן כל ניסיון להאיץ ולשפר את אפקטיביות ההתנהלות שלו מחייב התייחסות לשוק מקומי המספק חיכוך אינטנסיבי ליוצרים עצמם ומגרה אותם לשכלל הן התהליך היצירתי והן את המימד היזמי-עסקי של יצירתם.
למעשה, לא די בפארק ייעודי ליד קמפוס טכנולוגי בפרברים שמחוץ למרכז החיים של הקהילה היצירתית, ובמנהל במשרה מלאה שהכין תכנית חומש רב שנתית למילוי האשכול בתוכן בכדי 'למצות את הפוטנציאל היצירתי של מקום'. במציאות של השתנות מהירה, הרס המגוון היצירתי באמצעות ניסיון לפתח תחום אחד על חשבון האחרים יכול להיות מתכון לאסון.
ניתוח מקרה – אשכול התיירות היצירתית בגליל המערבי
בשנתיים האחרונות פגשנו עשרות רבות של אמני במה, הזכוכית, הפיסול, המחול, האומנות האינטנסיבית בשורה של כנסי יזמים שהתקיימו כחלק מתהליך ליצירת קפיצת מדרגה חברתית כלכלית בגליל המערבי.
בהזמנה ששלחנו אליהם הייתה טמונה הבטחה למי שמעוניין להתפרנס מהעיסוק בהעברת הידע והיצירה הייחודיים שלהם לקהל מעמיק של מבקרים באזור, לקבל תמיכה בתהליך המעבר המשמעותי מ'אומן' ל'יזם בתחום התיירות היוצרת'.
מהי תיירות יוצרת? תיירות יוצרת (Creative Tourism) היא תיירות המציעה למבקרים הזדמנות לפתח את הפוטנציאל היצירתי שלהם באמצעות השתתפות פעילה בסדנאות, קורסים וחוויות לימוד והתנסות, האופייניות לאזור ולקהילות החיות בו. זוהי תיירות המאפשרת למבקרים לעסוק בתרבות של המקום באופן פעיל. התיירות היוצרת היא הגל השלישי בתעשיית התיירות העולמית, שבא לאחר הגל הראשון של תיירות נופש (תיירות הקלאבים) והגל השני של התיירות התרבותית (שבה מבקרים במוזיאונים ובאתרים היסטוריים).
מיפוי של הפוטנציאל של פיתוח תחום התיירות היוצרת בגליל, חשף כי ניתן לפתח ולהציע מגוון עצום של פעילויות, סדנאות וקורסים, שיאפשרו למבקרים ולתיירים לחוות וללמוד את תחומי הידע הייחודיים הקיימים באזור הגליל המערבי. תחומים אלו יכולים לכלול: אומנות אינטנסיבית ,טעמים וריחות גליליים, מגע תנועה רוח וצליל, מלאכות, מורשת ותרבויות האזור, פעילות ספורטיבית אתגרית בטבע ועוד.
פיתוח התחום, הוא קומה משלימה להשקעה וההתפתחות האדירה שהתרחשה ב-20 השנים האחרונים בתעשיית הלינה (הצימרים) בגליל. השילוב של שני המרכיבים – אפשרויות לינה מגוונות בצד פעילויות תוכן איכותיות וחווייתיות יוצרת הצעת ערך חדשנית ושלמה המאפשרת להעלות את הגליל לליגה העולמית של הערים והמקומות המובילים בתחום התיירות היוצרת: סנטה פה, אדינבורו, ניו-זילנד ועוד.
אולם הקמת אשכול התיירות היוצרת בגליל המערבי מחייבת להתמודד עם מספר אתגרים:
ראשית, יש למקד את הפלטפורמות לעידוד יזמים ומיזמים מקומיים בהסרת החסמים הייחודיים של תחום התיירות היוצרת – יש כמה משימות קשות אותן יש לפתור אם רוצים להביא לכך שיזם מהשורה 'ירים' פרויקט מתחום התיירות היוצרת, שכולל גם שחזור מבנה עתיק לדוגמה, או שכרוך בבירוקרטיה כבדה. זה דורש עזרה בפילוס הדרך שלפניו. לכן אתגר מרכזי הוא יצירת מנגנונים המאפשרים ועוזרים ליזמים יצירתיים להקים מיזמים של תיירות יוצרת. בתוך כך כלולים גם סיוע ב"פתיחת צינורות" בירוקראטיים, גם עזרה בשמירה על קניין רוחני וזכויות יוצרים, גם יצירת איגודים וקשרים בתוך התעשייה היוצרת, הצגת סיפורי הצלחה בתחום כדי שהיזמים החדשים יותר יוכלו ללמוד כיצד מתקדמים וגם אספקה של אפשרויות הכשרה – ביה"ס לניהול, שיעסוק בניהול תיירות וביזמות עסקית. בשלב מתקדם יותר יהיה צורך אף בשינוי ארגוני של השלטון המקומי כך שיבוא יותר לקראת היזמים הקטנים יותר בתחום.
שנית, יש להבטיח כי הסדנאות ומוצרי התיירות היוצרת שיפותחו יעמדו באיכות המתבקשת בסטנדרטים בינלאומיים תוך שמירה על האופי והצבע המקומי - אחד האתגרים המרכזיים בתחום התיירות היוצרת באזור הינו שמירת האיזון בין הצורך לקפוץ ברמת המקצועיות של מיזמי התיירות היוצרת לבין הצורך לשמור על האותנטיות והאופי המקומי של המיזמים. עכו, בניגוד לרוב הערים על מפת ה-Creative Cities וה-Creative Tourism, איננה עיר בעלת אופי וקצב אורבאניים במהותה. אין זה אומר שיש להפוך אותה לכזו. אך יש צורך לאמץ חלק משיטות העבודה, הקצב והסטנדרטים המקצועיים, שקיימים במרכזים אורבאניים, ולשלבם עם האופי המקומי והחוויות האותנטיות שהאזור מציע על מנת שמיזמי התיירות היוצרת יוכלו להתחרות ברמה הבין לאומית.
שלישית, השגת אימפקט כלכלי על האזור כולו, מעבר למספר יזמים מצטיינים, מחייבת יצירת שילוביות בין המיזמים השונים על מנת ליצור שלם חדש ומשוכלל יותר – כאן האתגר הוא לקחת את הטוב של כל אחד ולעשות מזה משהו חדש ושלם יותר, שמבוסס על הטוב של כולם. ליצור מוצרים חדשים של תיירות יוצרת, שמכבדים ונותנים מקום לכל אחת מהקהילות באזור. בגליל עדיין קיימת מגמה בה האוכלוסייה הערבית רוצה לשמור לעצמה וכך גם הדרוזים והעולים מרוסיה – כל אחד שומר לעצמו את נכסיו. אך אם יעמידו זאת לרשות הכלל – יווצרו יחד דברים עשירים יותר, שלמים יותר ובעלי משיכה גדולה יותר.
רביעית, יש להבטיח חיזוק של מעמדה של עכו במפת התיירות היוצרת העולמית ויצירת אפשרויות בילוי בכל שעות היממה – אתגר נוסף הוא להפוך את עכו לעיר יוצרת ויצירתית (creative city) המוכרת באזור, בארץ ובעולם ככזו. אבן שואבת – צנטרום, שמושך ברמה עולמית, לדוגמה באמצעות ביאנאלה לאמנות והפיכת האזור לאזור של פסטיבלים ברמה בינלאומית. האתגר הוא להפוך את פסטיבל עכו לפסטיבל בינ"ל כמו באביניון, בה יש חודש של פסטיבל שמחזיק עיר שלמה ואנשים בה עובדים כל השנה למען הפסטיבל ובאים להתגורר בעיר לפרקי זמן לצורך הכנת הפסטיבל והיצירות. לשם כך יהיה צורך גם ביזמי אומנות מקומיים אך גם בעובדים בשכר מקומיים שיעסקו בהפקת האירוע במשך תקופה ארוכה. משום שיהיה כאן צורך ברמה מקצועית גבוהה במיוחד, רצוי להשתמש בידע שקיים כבר במקומות אחרים שכבר הפיקו ביאנאלות, כגון תל אביב, בת ים והרצלייה, אך שוב מבלי לוותר על הצביון המקומי.
בימים אלו אנו עסוקים בבניית פורטפוליו עשיר של פעילויות בתחום התיירות היוצרת בגליל המערבי, ובמקביל ביצירת התנאים והמנגנונים שיאפשרו להתגבר על מכלול האתגרים שתוארו לעיל.
לתהליך שותפים רבים. בהם שותפות 2000 באזור הגליל המערבי ואגד הקהילות מרכז ארה"ב, חטיבת השותפויות בסוכנות היהודית, מכון ראות, הגב' רעיה שטראוס ועוד שורה של מתנדבים הפועלים במסגרת שולחן אזורי שהוקם במיוחד לצורך קידום התיירות היוצרת, כחלק ממנופי הצמיחה של הגליל המערבי.
לקריאה נוספת והצטרפות לאתגר המרתק. אנא בקרו באתר הפרוייקט.
